הלביאה שדואגת לחזק את הנשים

כבר כשהייתה שירן לביא תלמידה בבית הספר הבנים ידעו שלא כדאי להם להתעסק איתה. הנערה שהתאהבה בענף הטאקוונדו הפכה עם השנים לסיפור הצלחה.

כיום מהווה לביא (35) מודל לחיקוי בזכות הקריירה הספורטיבית המוצלחת שהייתה לה והיותה מאמנת, שמלבד זאת גם עובדת בהתאחדות לטאקוונדו כבר למעלה מעשור. כבעלת חגורה שחורה דאן 5 ובעלת תעודת מאמנת מאז 2008 היא גם משמשת כבוחנת במבחני חגורות שחורות.

"הטאקוונדו נתן לי את כל מה שצריך". שירן לביא (צילום: יעקב קרמר)

לענף הגיעה לביא במסגרת חוג בבית הספר בו למדה. "במקום שיעורי ספורט לימדו אותנו טאקוונדו", היא נזכרת כיצד התלהבה כילדה מהבעיטות והקפיצות, וכיצד לא היססה להשתתף בקרבות נגד בנים. "התלהבתי לכסח אותם, וגם ממבחני הדרגה בהם צריך היה לשבור קרשים. הרבה בנים לא הצליחו לשבור ואני כן".

בגיל ההתבגרות, בו נוהגים בנים רבים להציק לבנות, היא סבלה פחות: "היו פוחדים ממני ולא היו מציקים לי כמו לבנות אחרות. הייתי משדרת ביטחון, אז הם היו נרתעים".

בתקופה בה שיחקה כדורסל במקביל שקלה לביא לעזוב את הטאקוונדו, אבל החליטה להישאר לאחר שהחלה להתאמן במועדון של אבי כדורי, אשר שלח אותה להתאמן בנבחרות ולתחרויות בחו"ל, אליהן שוחררה כשהייתה חיילת בצה"ל בזכות העובדה שנהנתה ממעמד של ספורטאית מצטיינת.

במהלך הקריירה זכתה לביא מספר פעמים באליפויות ישראל לבוגרות בכמה קטגוריות במשקלים הגבוהים. היא נכללה בנבחרת ישראל, פרשה לפני שנתיים והמשיכה בפעילותה כמאמנת, בה החלה מגיל 16.

לביא מתמקדת בעיקר באימון קבוצות של בנות ושמה את הדגש על חיזוק נשים ונערות. "הטאקוונדו נתן לי את כל מה שצריך", היא מספרת, "אם זה ביטחון עצמי, מוטיבציה, התמדה וכל מה שצריך. אני מעבירה מסר לתלמידות שהן מסוגלות וחזקות, הרבה מעבר למה שהן חושבות. שיבואו תמיד להתאמן, זה חשוב".

בדצמבר 2020 חלתה לביא בסרטן, עברה טיפולים והחלימה. "המחשבה שלא יכולתי ללכת לאמן ריסקה אותי", היא נזכרת בתקופה הקשה שהסתיימה במאי 2021. "עברתי טיפולים משך שישה חודשים, וכשסיימתי ישר חזרתי לאמן. זה מה שחיזק אותי - הילדים שמחכים לי".